#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. 1 המוליך חבילה ממקום למקום ואמר לו חברו תנה לי ואני נותן לך כמו המחיר שם, פירות שיש לי שם, האם מותר?	"בחבילה - אם אחריות על הלוקח, אסור, שזה הלואה, אבל אם זה על המוכר מותר. בפירות שיש לו שם - אם יש לו, מותר (שזה כסאה בסאה), ואם אין לו, אסור.<p dir=""rtl"">[אדם חשוב ראוי להחמיר על עצמו ולשלם פחות מהמחיר במקום היוקר (אבל יכול לשלם יותר מהמחיר במקום הזול).]</p>"	בבא מציעא עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג. 2 חמרים האם יכולים לקבל כסף מבעה&quot;ב ולתת לו תבואה כמחיר מקום הזול במקום היוקר ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין בגורטאות (וכלי פשתן)?</p>"	"מותר. הטעם, רב פפא אמר ניחא להו דמגלו להו תרעא רב אחא בריה דרב איקא אמר ניחא להו דמוזלי גבייהו ואיכא בינייהו תגרא חדתא (דלא מוזלי גביהו). (וע' בירושלמי שמשמע דלא ס&quot;ל הסברות הנ&quot;ל.)<p dir=""rtl"">גורטאות וכלי פשתן אסור (כיון שאין זו סחורה קבועה אין את הטעמים הנ&quot;ל.)</p>"	בבא מציעא עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג. 3 פרדיסא (הינו לשלם כסף בזול עבור יין, כשהענבים עדיין בוסר או סמדר) האם מותר ומדוע?<p dir=""rtl"">ומתי לכו&quot;ע מותר?</p>"	"רב אסר כיון שמשלם סכום מועט ונראה כאגר נטר. ושמואל התיר כיון שלפעמים יש הפסד שיש בו תיואה לכן מקבל בזול ואינו נקראה כאגר נטר.<p dir=""rtl"">מודה רב בתורי דנפיש פסדיהו.</p>"	בבא מציעא עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. 4 שבשי שבשי (רש&quot;י פ' בעלי שדות שמלוים הזרעים לאריסים ור&quot;ח פ' קונה הזמורות כשעדין קטנים במכיר מוזל), שומרי פירות, אריסים, מה יוכלו לעשות שיוכלו לקבל שכרם בשעת היוקר?	"שבשי שבשי - שיעבדו בקרקע כדי שיקנו גופו, דאם לא מתחזי כאגר נטר.<p dir=""rtl"">שומרי פירות - שימשיכו לעבוד עוד בשדה קצת, ששכירות אינה משתלמת אלא בסוף, וזהו סוף עבודתם.</p><p dir=""rtl"">אריס - השדה משועבדת לאריס עד שתתבשל כל צרכה בשדה, ולכן אסור לסלקו בניסן, ויכול להמשיך לעבוד עד אייר, ולקבל מחיר של אייר.</p>"	בבא מציעא עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 1 רב מרי בר רחל משכן ליה ההוא נכרי ביתא הדר זבנה לרבא. מה מרי בר רחל רצה לעשות, ומה ענה לו רבא?	רב מרי בר רחל בשנה ראשונה לא שילם דסתם משכנתא שתא ולא מצי הגוי לסלקו, אבל אחר שנה רצה לשלם. א&quot;ל רבא כיון שבדיניהם כל זמן שלא מסלקים בזוזא לא גובים שכירות, גם אני לא אקח שכרך.	בבא מציעא עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 2 לשלם כסף על יין בתשרי ע&quot;מ לקחת בטבת, ובטבת בודק שאינו חומץ האם מותר?	רב אשי התיר. שקונים יין ולא על חומץ, ומה שעכשיו חומץ כבר מעיקרא היה חומץ.	בבא מציעא עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג: 3 רבינא הוה יהיב זוזי לבני אקרא דשנוותא ושפכי ליה טפי כופיתא אתא לקמיה דרב אשי האם התיר לו משום ריבית,<p dir=""rtl"">משום גזל (שאין הקרקע שלהם שמשלמים טסקא של מי שלא שילם ולוקחים שדותיו)?</p>"	"מצד ריבית - התיר לו, שהם מעצמם מוחלים לו יותר (ולא התנו ולא הזכירו שזה בשכר מעותיו).<p dir=""rtl"">מצד גזל - התיר, שהקרקע משועבדת למלכות בשביל הטסקא ומלכא אמר מאן דיהיב טסקא ליכול ארעא. [וה&quot;ה מי שמשלם כרגא על אדם אחר יכול להשתעבד בו.]</p>"	בבא מציעא עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 4 האם מותר להשתעבד ביהודי שנוהג כשורה וכשאינו נוהג כשורה ומנין?	&quot;לעולם בהם תעבודו ובאחיכם&quot; שגם באחיכם מותר, &quot;ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך&quot; מכאן שאסור להשתעבד, הא כיצד כאן שנוהג כשורה וכאן שלא.	בבא מציעא עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 5 הנותן מעות לחברו לקנות לו 'יין זה' או 'יין סתם', ופשע ולא קנה האם חייב לשלם לו הנזק שגרם לו?	"רב חמא אומר שמשלם זול כמו שעולה באפרוותא דזולשפט. אמר רב זביד מנהרדעא שזה רק שאמר לו לקנות יין סתם אבל יין זה אינו חייב לו שמי אמר שימכרו לו. <p dir=""rtl"">רב אשי חולק ואפ' ביין סתם פטור דהוי אסמכתא ולא קונה, ואינו דומה ל'אי אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא' ששם בידו לעבוד וכאן זה לא בידו.</p>"	בבא מציעא עג:		
